איך לנסוע לצפון קוריאה

נותרו מעט מדינות קומוניסטיות בעולם ואחת מהן היא צפון קוריאה. השאלה היא, האם אני יכול לצאת לטיול שם? זו לא מדינה פתוחה לתיירות המונים אבל למרות זאת, ניתן לבקר.

האם אתה מעוניין לפתוח חלון זה לעבר? או שזה עולם מקביל? האמת היא שזו ללא ספק יכולה להיות חוויה בלתי נשכחת. בוא נראה אז איך אתה יכול לעשות כדי לנסוע לצפון קוריאה, איזה הליך לבצע ומה ניתן לעשות שם.

צפון קוריאה

הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה נמצאת ב מזרח אסיה וזה החלק הצפוני של חצי האי הקוריאני. יש גבול עם סין ורוסיה וכמובן עם דרום קוריאה, אזור מפורז דרך.

חצי האי הקוריאני היה בידי היפנים משנת 1910 ועד תום מלחמת העולם השנייה (מכאן שהקוריאנים לא מאוד אוהבים את היפנים), אך לאחר העימות הוא חולק לשני אזורים.

מצד אחד היו כוחות ברית המועצות ומצד שני אלה של ארצות הברית. כל המשא ומתן לאיחוד המדינה נכשל וכך, וכןבשנת 1948 נולדו שתי ממשלות, הרפובליקה הראשונה של קוריאה (בדרום), והרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, בצפון.

צפון קוריאה היא מדינה סוציאליסטית, עם פולחן של אישיותו של המנהיג האופייני לזמנים אחרים. הוא הגבר השלישי במשפחת קים השלטת. זו מדינה שחיה בעבר הסוציאליסטי: חברות ממלכתיות, חוות קולקטיביות וצבא שלוקח הרבה כסף.

בנוגע לתרבות, למרות שיש השפעה סינית ברורה, האמת היא שהתרבות הקוריאנית כולה (מהדרום ומהצפון) רכשה צורה ייחודית שאפילו האלימות התרבותית שהופעלו על ידי היפנים במהלך הכיבוש לא תוכל למחוק. כעת, בשנים שלאחר השחרור, הדרום קוריאנים החלו ליצור קשר רב עם העולם בעוד הצפון קוריאנים החלו להסתגר.

לכן, אם דרום קוריאה היא מדינה מודרנית עבורנו, צפון קוריאה חזרה לתרבות מסורתית, עם צורות עממיות רבות הם צברו כוח חדש.

נסיעה לצפון קוריאה

אנו מסכימים שזה לא הדבר האופייני ביותר בעולם לנסוע כתייר לצפון קוריאה. וגם יש אנשים שלא יכולים ישירות עשו זאת, למשל, האמריקאים, הדרום קוריאנים או אלה ממלזיה. כולנו יכולים ללכת, אך בעקבות סדרה של צעדים.

ראשית, אתה לא יכול ללכת לצפון קוריאה בעצמך. רק באמצעות מפעיל טיולים מי צריך לבצע הזמנות בשמך ואפילו לעבד את הויזה, לחתום על הסכם, לתת לך עותק של ההסכם עבור הדרכון שלך.

לפני כן היו מגבלות קשות יותר אבל לזמן להיות חלק הן רופפות והן רק מבקשות ממך לציין את שם החברה שעבורה אתה עובד ומקצוע. אבל היזהר, אם במקרה אתה עובד בכלי תקשורת או בארגון פוליטי למען זכויות אדם, יתכן שלא יתנו לך ויזה.

Siempre זה עובר קודם כל בסין  ואת הויזה הצפון קוריאנית ניתן לקבל בזמן שהותך. זה יוסבר על ידי הסוכנות. הדבר הטוב, חייב להיות משהו טוב, הוא שההליך לא נעשה על ידך בשגרירות.

הדרכון שלך עשוי להיות מוטבע במכס כמו שלא. וגם הויזה לא נכנסת בדרכון אלא בנפרד. ואתה חייב למסור אותו ביציאה מהארץ. האם אתה רוצה לשמור אותו כמזכרת? זה נוח לצלם אותו, גרוע מכך תמיד לשאול את מדריך הטיולים אם אתה יכול לעשות את זה או לא. רצוי לא להתעסק.

לגבי האפשרויות שיש מבחינת טיולים, נהדר לדעת שתוכל לראות יותר מעיר הבירה פיונגיאנג. אתה יכול ללכת לראסון, אזור כלכלי מיוחד, אתה יכול לגלוש במאסיק, לטפס על ההר הגבוה ביותר שהוא הר פקטו או להשתתף באירוע תרבותי.

כן אתה יכול לצלם. אומרים שהם לא יתנו לך, אבל זה לא נכון או לפחות לא לגמרי. אפשר להיות דיסקרטי, לשאול את המדריך שלך ובלי לעשות מופע צילום. וברור, הכל תלוי היכן אתה נמצא ומי אתה רוצה לצלם.

לתיירים אסור לשאת ספרים או תקליטורים או משהו כזה, זה לא הולך להיות משהו שמשפיע על תרבות הקודש של צפון קוריאה. ואותו דבר פועל להיפך, בלי לקחת "מזכרות". סיכום קצת מחדש, באילו מקומות אוכל לבקר בצפון קוריאה?

פיונגיאנג זוהי דלת הכניסה. תעברו בין כיכרות וכיכרות עם פסלים רבים. הסיור הוא פוליטי מאוד בעיר הזו מכיוון שאתה לא מתכוון לעזוב את המדינה ללא תדמית טובה של המנהיג. לאחר מכן, תראה את ארמון השמש קומסוסאן, אנדרטת המפלגה המייסדת, כיכר קים השנייה, שער הניצחון והמאוזוליאום של קים השני סונג וקים ג'ונג איל או אנדרטת גבעת מנסו.

גם מעבר לאוטובוס אתה יכול לנסוע ברכבת תחתית, משהו אפשרי לזרים רק מאז 2015, או רכיבה על אופניים או קניות. זה יותר כיף וללא ספק, בלתי נשכח. לאחר, יעד נוסף הוא ראסון, האזור הכלכלי המיוחד. מאוד מיוחד, המקום היחיד שבו הרודנות הקומוניסטית מאפשרת ניצוצות קפיטליסטים מסוימים. זוהי עיר קרובה במיוחד לגבולות רוסיה וסין.

Masik הוא יעד הסקי. הנה ה אתר הסקי מאסיקריונג, אתר ברמה טובה מבחינת מעליות, ציוד ואירוח. וברי קריוקי ומסעדות רבות. אתה יכול לטפס 1200 מטר וליהנות ממאה קילומטרים של מדרונות.

צ'ונגג'ין היא העיר השלישית בגודלה בצפון קוריאה וזה הלב התעשייתי שלה. הוא מרוחק ומקבל מעט מבקרים אבל אולי בגלל זה אתה אוהב את זה יותר טוב. יש לה כיכר מרכזית שהיא הנקודה האטרקטיבית ביותר שלה, עם פסלי המנהיגים שלה, מן הסתם. והנה אנחנו מגיעים. באמת שאין עוד הרבה. בין העובדה שמדובר במדינה קטנה במיוחד ויש לה מיליון מגבלות ...

ובכן, סוף סוף נוכל למנות את מפעילי הטיולים: טיולי קוריו (מעט יקר, הוא נוטה לקבל מטיילים מבוגרים ולא כל כך הרבה צעירים), אורי טורס (הם אלה שארגנה את הטיול של דניס רודאן), שירותי נסיעות של לופין ו- Juche (שניהם אנגלים), טיולי כביש סלעיים (מבוסס בבייג'ינג), FarRail Tours ו- KTG. אלה תמיד באינטרנט, אבל גם פופולרי מאוד סיור חלוץ צעיר.

הסוכנות האחרונה מציעה טיולים בסיסיים החל מ -500 יורו (לינה, רכבת בייג'ין - פיונגיאנג - בייג'ינג, ארוחות, העברות עם מדריכים, דמי כניסה. זה לא כולל הוצאות נוספות, שתייה וטיפים, אך הם אחראים על עיבוד הויזה והכרטיסים. כל הסוכנויות הללו עובדות עם ממשלת צפון קוריאה אז זה בעצם סיורים שאורגן על ידו.

בצפון קוריאה לעולם לא תהיה לבד. אתה אולי לא נוסע בקבוצה, כן, אבל פעם אחת על אדמת צפון קוריאה הם תמיד ישאירו אותך חברה, מהגעתך ועד עזיבתך, מהרגע שאתה קם בבוקר ועד הלילה. אתה גם לא יכול לעזוב את המלון לבד, או להתרחק מהמדריך או מהקבוצה, או לצעוק, או לרוץ, או לגעת בפסלים או בתמונות של המנהיגים הנכבדים, או לצלם אותם חותכים את הראש ...

אין נוחות או מותרות גדולים, החיים פשוטים מאוד, וגובלים במקרים מסוכנים. אין פרסומות בכבישים ציבוריים, אין אינטרנט, השליטה היא קבועה. יכול להיות שלא תמצאו נייר טואלט או סבון, שככל שתצאו מחוץ לבירה תגיעו למקומות ללא חשמל או מים חמים. כל אלה שאמרו כי תחושת הזרות וחוסר המציאות הם אדירים.

האמת היא שסיור כזה רחוק מלהיות טיול הנאה או חופשה, אבל הוא בהחלט משהו שלעולם לא תשכח לעולם.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*