תרבות אמריקאית

אמריקה היא יבשת עצומה ומגוונת של עמים ומהגרים, בצפון ובמרכז וגם בדרום. אבל העובדה ש ארצות הברית להיות אחת המעצמות בעולם, היא הפכה את "התרבות האמריקאית" לשם נרדף לתרבות של המדינה הזו ולא של היבשת.

דיון נפרד, היום נתמקד בנושא התרבות האמריקאית וכל מה שתייר או מהגר צריך לדעת לפני שהוא נוסע.

ארצות הברית

האם הרפובליקה הפדרלית החברתית שמורכב מ 50 מדינות ורובע פדרלייש לה קו חוף באוקיינוס ​​האטלנטי ובאוקיינוס ​​השקט וגובל בקנדה מצפון ובמקסיקו מדרום. בנוסף, ישנם האיים היפים של הוואי וגם באוקיינוס ​​השקט ובים הקריבי יש לה כמה שטחים לא מאוגדים.

בארצות הברית יש מעט יותר מ 9.80 מיליון קמ"ר והאוכלוסייה מונה 331 מיליון איש. אוכלוסייתה מגוונת, תוצר של כור ההיתוך שאליו הובילה ההגירה מאז הייתה מושבה אירופאית. גורלם של העמים הילידים היה זהה לשאר אמריקה, הכיבוש, סילוק אדמותיהם ומוות בידי מחלות שהובאו מאירופה.

מטיילים ומהגרים

לחיות מחוץ למדינה שלך בטוח יהיה אתגר ויחד עם זאת חווית למידה נהדרת. הדבר הטוב ביותר הוא להכיר את התרבות מראש, לקרוא, להפנים, לפתוח את הראש לקבל את ההבדלים.

כשאנחנו מדברים על תרבות אמריקאית אנחנו יכולים לדבר על מספר נושאים: עצמאות, עצמאות, שוויון, לא פורמליות, דייקנות, להיות ישיר, פרטיות ומרחב אישי ואז מנהגים מסוימים שקשורים להתנהגות בציבור, לפגוש אנשים, לצאת לברים, לארוחת ערב או להתיידד עם אמריקאים.

לגבי סיפוק עצמי אנו יכולים לומר שזה ערך שהתקשורת תמיד מחזקת: ה אדם שנעשה בעצמו. אפשר לטעון שזה נכון, כי אף אחד לא עושה את זה לבד חוץ מהקשר, אבל במשך זמן רב זה הרעיון שהתחזק. דבר נוסף הוא שהערך רב מושם בזמן, אל תבזבז זמןאו חסר תכלית, שלא לדבר על איחור לפגישה. כלומר, איחור הוא מאוד מזועזע.

בעוד שבמקומות אחרים בעולם הצעירים עדיין גרים עם הוריהם בזמן שהם לומדים באוניברסיטה, זו לא הנורמה כאן. הפוך, סיימו תיכון, צעירים עוזבים את בית ההורים, בין אם זה ללימודים או לעבודה. אחד חייב ל היה עצמאי וזה נחשב לחיובי. רעיון חיובי נוסף קשור שוויון, המגוון התרבותי שיצרה המדינה הרעיון שמדובר בעם עם אותן הזדמנויות לכולם.

כן, כן, עוד דבר שנוי במחלוקת אבל שוב זה הרעיון שמותקן מהחינוך והתקשורת. הרעיון שארצות הברית היא מדינה עם שוויון הזדמנויות לכולם לא הפסיק לחזור על עצמו בסרטים, בטלוויזיה ובקומיקס. למרות שבתאוריה זה מאוד יפה, לכולנו יהיו אותן הזדמנויות ללא קשר לגזע, דת, מין או עמדה חברתית -כלכלית, האמת היא אחרת.

מצד שני, למרות שיש תרבויות היררכיות מאוד, אני מדמיין את החברה היפנית או הקוריאנית, למשל, התרבות האמריקאית היא די בלתי פורמלית. אנשים מדברים כלאחר יד, מתלבשים כלאחר יד, קוראים לבוסים שלהם בשמות פרטיים, אין כבוד ... באופן כללי אנשים די פתוחים וכניםהוא אומר מה שהוא חושב בלי להיות זהיר מדי. זה דיבור ישיר ושתרבויות אחרות יכול לעצבן או להיחשב בהן גסות רוח. להיפך, כשהזר מסתובב להגיד או לבקש משהו, האמריקאים מבולבלים מכך.

בעוד תרבויות אמריקה הלטינית ידידותיות, פתוחות, פתוחות, האמריקאים מעדיפים שהמרחב האישי שלהם לא יפולש בכבדות. אם באמריקה הלטינית יש הרבה נשיקות וחיבוקים בין חברים ואפילו זרים, לא כאן בארצות הברית. הם לא אוהבים נשיקות או אנשים שמתקרבים מדי כשמדברים. מעגל המרחב האישי רחב יותר מאשר בתרבויות אחרות.

הם גם לא אוהבים שנשאל לגבי גילם, כמה כסף הם מרוויחים או כמה הם שוקלים. נושאי השיחה עם אנשים שאינם קשורים או קרובים אינם כוללים בדרך כלל סוגיות משפחתיות, דתיות או פוליטיות. כך, אילו מחוות עלי לזכור אם אני נוסע לארצות הברית? 

בעיקרון: תמיד הביטו זה בעיני זה כשאתם מפטפטים או לוחצים ידיים (מגבר לגבר, מאישה לאישה ומעורבים), לא להריח מכוער זה שם נרדף לעובדה שאנחנו לא קשובים להיגיינה האישית שלנו ושומרים על מרחק, אל תפלוש למרחב האישי שלך.

זה גם נחשב מנומס לשמור על הדלת פתוחה למישהו שיעבור, להמתין בסבלנות בתורים, להתייחס לאלה שנותנים שירות בצורה ידידותית ושווה, להשאיר טיפים כמעט בכל המקומות (מספרות, חניונים, מלונות, מוניות ...).

כשאנחנו יוצאים לאכול עם אמריקאי עלינו להתכונן לאכול ארוחת ערב מוקדמת. בשאר אמריקה הלטינית ארוחת הערב היא בשקט אחרי 8 או 9 בלילה אבל לא כאן, היא מוקדמת יותר. כשאוכלים אתה לא צריך למהר, אתה צריך להשתמש במפית, אם זה בין חברים הדבר הרגיל הוא שכל אחד משלם את שלו ואם זה לא מקום של מזון מהיר אתה צריך לעזוב א טיפ של 15%.

האמריקאים רגילים להסתובב בארצם הענקית. לעבודה, ללימודים, הם זזים הרבה בתדירות גבוהה יותר מכל אחד מאיתנו. לכן, מקובל שאנשים נחמדים ואוהבים לשוחח עם אנשים שהם לא מכירים, שהם סקרנים. יחד עם זאת, לעתים קרובות אומרים כי אלה הסיבות שבגללן לאמריקאים בדרך כלל אין חברים לכל החיים, בגלל כל כך הרבה קורסים מרגשים או משתנים בבית הספר.

שמירה על כל הנושאים הללו יכולה לעזור לנו להסתגל טוב יותר לזמן בו אנו נמצאים בארצות הברית. הרבה יותר אם אנו נשארים זמן רב, לומדים או עובדים. הרבה פעמים אומרים את זה במגע תרבותי ישנם מספר מקרים: אחד מ יָרֵחַ דְבַשׁ שבו הכל מגניב ומרגש והתרבות החדשה נהדרת; עוד מופע של הלם תרבות כאשר הבעיות הראשונות מתחילות בקניות, בית, תחבורה, שפה ... כל אלה מביאים לעייפות נפשית.

עוד רגע במגע התרבותי הזה הוא של הגדרה ראשונית. ברגע זה הבעיות הקודמות מתחילות להיפתר וכבר יודעים באיזה אוטובוס לקחת, איך לשלם על זה וזה. אולי השפה עדיין לא קלה לגמרי, אבל היסודות מתחילים להישאר בדיסק הקשיח של המוח. אחריה מגיעה תקופה קשה של בידוד נפשי שבו המרחק מתחיל להישקל עם המשפחה והחברים וחיי הלידה היומיומיים ואז הבדידות מכבידה.

ולבסוף, אם יגיע הזמן, סוף סוף יש רגע של קבלה ואינטגרציה כאשר כבר אומצה שגרה מלאה, התקבלו הרגלים ומנהגים, מזון וכו '. אנו מתחילים להרגיש בנוח יותר. מחזור זה די רגיל וכל מי שהיגר למדינה אחרת בדרך כלל עובר.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*