אני אוהב לאכול כמעט כל דבר. אני אוהב כמעט הכל ואני לא מגעיל שום גסטרונומיה בעולם. בתיאוריה, כי אני חושב שלא הייתי זוכה לטעום חרקים. אני לא יודע ... אתה יודע? חרקים קיימים במטבח הסינילא בסך הכל, אלא בגסטרונומיה של אזורים מסוימים במיוחד.
הסינים לא מאוד מקוריים באכילת חרקים, כלומר הם לא היחידים. בנוסף, בני אדם אוכלים חרקים כבר אלפי שנים. אתה נוסע לסין? אז תן לי לספר לעצמי שיש חרקים מעדן לחך.
אוכלים חרקים
במונחים רפואיים ש זה נקרא אנטומוגאפיה. המין האנושי אכל חרקים במשך אלפי שנים, ביצים, זחלים וחרקים בוגרים נספרים בתזונה שלנו מאז תקופות פרהיסטוריות ובתרבויות רבות הם ממשיכים להיות הפרק שלהם במטבח.
המדע יודע על אלף מינים של חרקים שבני אדם אוכלים ב 80% ממדינות העולם בכל היבשות. בעוד שבתרבויות מסוימות זה נפוץ, באחרות זה אסור או טאבו ובאחרות זה משהו לא אסור אבל די מגעיל.
אילו חרקים ראויים למאכל? הרשימה ארוכה אך ישנם מינים רבים של פרפרים, טרמיטים, דבורים, צרעות, ג'וקים, חגבים, עש, צרצרים. לאכילת חרקים היתרונות והחסרונות שלו, ישנם יתרונות מבחינת הסביבה וגם לבריאותנו, אך הכל דורש טיפול והיגיינה.
לפעמים אפשר לחשוב שאכילת חרקים קשורה לעוני, אבל זה רעיון שאין לו אחיזה. בואו נחשוב שהודו היא מדינה ענייה מאוד ובכל זאת אוכלוסייתה צמחונית, היא לא אוכלת חרקים. האם ידעת שהמדינה שאוכלת הכי הרבה חרקים היא תאילנד? כן, יש לה תעשייה של 50 מיליון דולר שסובבת סביב באגים.
מטבח וחרקים סיניים
סין היא מדינה גדולה מאוד והיא מחולקת למספר אזורים גיאוגרפיים וכל אחד מהם פיתח את סגנון הבישול שלו על בסיס המרכיבים העומדים על הפרק. בעוד שהמטבח הדרומי מסתמך יותר על אורז, המטבח הצפוני משתמש יותר בחיטה, רק כדי לתת דוגמה אחת.
למרבה המזל, אם אתה לא מגעיל כלום ו אתה רוצה לאכול חרקים בסין אתה יכול לעשות זאת בבייג'ינג עצמה, עיר הבירה. זה לא שאכילת חרקים היא משהו מאיזור רחוק כלשהו, שאבד בהרים.
אתר אידיאלי לכך הוא שוק הלילה וואנגפוג'ינג שנמצא ברובע דונגצ'נג. זהו רחוב מלא בדוכנים גסטרונומיים ומסחריים, אחד המפורסמים בעיר.
החלק המוקדש למטבח הוא זה ברחוב וואנגפוג'ינג והוא באמת ייחודי. הוא מחולק לשוק הלילה ולרחוב האפרטיפים. בשניהם האוכל נחשף ללקוח ושניהם פופולריים מאוד בקרב סינים ותיירים.
רוב האוכל הוא מבושל על הגריל, על אש, או מטוגן או מאודה ובכלל תוכלו לבחור את שיטת הבישול. יש עוף, ירקות, פטריות, שורש לוטוס, טופו, רכיכות, ואין מה להפחיד ... עד שתגיעו לבאגים.
ושם, בלי גועל, תראו חרקים נמתחים על קיסמים. באגים ועוד באגים ואנשים שממלאים איתם את הפה ומנצלים את חומרי המזון, החלבונים והמינרלים שלהם. בהחלט קשה לנו לאכול חרקים, התרבות שלנו נוטה להרוג אותם כך ...
אני לא יודע, תאכל עקרבים, גולם תולעי משי, טפילים, מרבדים מטוגנים ועכבישים זה יכול להיות ההרפתקה של החיים הגסטרונומיים שלך. זה תלוי בך. אלו שניסו את הדברים האלה אומרים שהם לא טעימים כל כך רע, זה פשוט שהמוח שלך משחק את הטריק לומר לך כל הזמן שאתה אוכל חרקים ... גומי או פריך, אבל בכל זאת חרקים.
אבל סינים רבים אוהבים את זה. אחרי הכל, האוכל הוא בהחלט תרבותי. אם תרצו לצאת לסיור בשוק זה, תוכלו למצוא אותו בקצה הצפוני של וואנגפוג'ינג.
לא רק בבייג'ינג אפשר לאכול חרקים, גם בקונמינג. סין מורכבת מיותר מחמישים קבוצות אתניות ולמרות שההאן הוא הרוב המכריע, ישנן רבות אחרות. הקבוצה האתנית ג'ינגפו, למשל, מפורסמת בזכות אכילת חרקים. אם אתם בקונמינג, נאמר באכילת באגים!
כאן הם אוכלים חגבים מטוגנים, ציקדות עם רגליים וכנפיים כלולות, זחלי קוקוס וכמה חרקים שחורים בגודל אגודל. מסעדה מומלצת להתמכר לחרקים היא סימאו יקי גואן. בתפריט יש את כל מה שציינתי זה עתה ומתגאה במכירת חרקים יותר מ -150 יורו ליום.
קונמינג מתקרב מדי יום לתאילנד מבחינת גסטרונומיה של חרקים, כמו גם שיש מסעדות ואנשים שאוכלים חרקים בבתיהם. יש חנויות המתמחות במינים שונים ומוכרות אותם טריים וקפואים.
לדוגמה, אתה יכול לקנות זחלי צרעות יונאן במחיר של בין 23 ל -38 יורו לקילו ובשנה השוק של מין זה בלבד נע כ -320 אלף דולר. שום דבר רע. וזה ממשיך לצמוח. יש כ 200 חוות חרקים במחוז קיניואן, הבסיס הגדול ביותר לחקלאות חרקים בסין. ומייצר 400 טון בשנה.
העובדה היא שסין היא מדינה שצריכה להזין אוכלוסייה שמפקד האוכלוסין האחרון שלה, שבוצע בשנת 2010, הראה לא יותר ולא פחות מ -1300 מיליארד תושבים. וזה ממשיך לצמוח. אז אם חרקים יכולים לספק מעט מהביקוש למזון, ברוך הבא.
היבט מעניין נוסף הוא יש מומחים שאומרים כי כרגע המדינה אינה מוכנה לצרוך חרקים באופן מאסיבי, למרות שהתעשייה חביבה יותר עם הסביבה ותסייע למשבר. למה? סוגיות של בטיחות היגיינה.
לסין עדיין יש דרך ללכת בעניין זה, היא צריכה להגיע לפחות לאחת תקן בטיחות מזון לפני קידום חרקים כמזון. אנחנו לא יכולים לשכוח את זה לחרקים מסוימים יש רעלים, שאריות הדברה וחיידקים וכי לעיתים אין די בשיטות בישול בכדי לבטל את הסכנות הללו.
טבחים סינים, האחראים לדוכני רחוב ומסעדות, הם בדרך כלל לא אנשים משכילים לבטיחות מזון. הם סבורים שאם משתמשים בעקרבים ובזחלי תולעים ברפואה הסינית המסורתית אין שום בעיה לאכול אותם. אם הם מבושלים בטמפרטורה טובה, זה מספיק.
האמת היא שאם שום דבר לא מאיים עליך ואתה רוצה לאכול חרקים, סין היא יעד טוב כי הנה הם מעדנים לחיך. תהנה מהארוחה!
כל מה שאני יודע זה שאני שייך לכוכב הלכת הזה. פרקטיקות מזרחיות, כמו הקרבה ועינויים של בעלי חיים לצריכה, מכאיבה לי מאוד. גברת מריה ליילה צודקת לחלוטין. אני מגוודלחרה ואני יודע שמכל מדינה בעולם אנו נוטים לדחות את המנהגים הללו. למרות שהטכנולוגיה שלהם מתקדמת, כאנשים הם לגמרי מחליקים.