גטו ורשה

תמונה | ויקיפדיה

בירת פולין, ורשה, היא כיום עיר תוססת של כמעט 2 מיליון תושבים בה המסורתיים והמודרניים זוכים להערכה בכל פינה בעיר. מקום מדהים שנהרס כליל במהלך מלחמת העולם השנייה אך הצליח להיוולד מחדש מאפרו. מקום שנענש במיוחד באותה תקופה היה גטו ורשה, היישוב היהודי הגדול ביותר בעולם בו נכלאו בכוח בין אוקטובר לנובמבר 1940 על ידי הנאצים.

ראשיתו של גטו ורשה

בשנת 1939, כאשר התרחשה הפלישה לפולין, החליטה הממשלה בראשות הנס פרנק להפריד את הקהילה היהודית השוכנת בוורשה משאר האוכלוסייה הפולנית. המניע היה להביא את אותם אמצעים אנטישמיים שכבר היו קיימים בגרמניה לארץ, דבר שראש העיר החדש לודוויג פישר ידאג אליו בהמשך.

באופן זה, כמעט 90.000 משפחות פולניות הועברו בכוח לגטו יהודי לשעבר מימי הביניים כאשר פולין הייתה רק דוכסות. למרות שעזיבת בתיהם הייתה טראומה אמיתית, עדיין היה להם חופש מסוים להסתובב בשאר העיר אבל בנובמבר 1940 כוחות האס אס הסגרו במפתיע את גטו ורשה והחלו להקים חומה גובה 4 מטר ואורך 18 מטר שבודד 300.000 יהודים שהסתכמו בעיצומה של המלחמה.

ממשלת גטו ורשה נפלה לידי מה שמכונה המועצה היהודית בוורשה בראשות אדם צ'רניאקוב, שעסקה הן בניהול הפנימי של הגטו והן במגעים עם הגרמנים והפולנים בחו"ל. ממשל זה הורכב מפקידי הבורגנות היהודית ואילו שאר התושבים שקועים בעוני. למעשה, כדי לשלוט על האחרונים, נוצר כוח משטרה יהודי שקציניו במדים עם סרטי זרוע יהודים וחמושים בגזעים הקימו משטר אכזרי כלפי עמיתיהם.

תמונה | היסטוריה מאוד

החיים בגטו

החיים בגטו ורשה לא היו קלים מכיוון שאיש לא יכול היה לעזוב מלבד אלה שנאלצו להיות עובדי ממשלה ותמיד בליווי האס אס או פולני המשטרה הכחולה.

בתחילת 1941 היה גטו ורשה על סף רעב כתוצאה מהפקעות והחרמות מצד האס אס. ניתן היה להקל על המצב בזכות רציונליזציה נבונה של ההוראות. עם זאת, בקיץ של אותה שנה פלשה גרמניה לברית המועצות וגטו ורשה החמיר את מצבה מאחר ובהזדמנות זו הוקצו כל המשאבים למערכה הצבאית ברוסיה. עקב מחסור זה והתפשטות מגיפת טיפוס, אלפי אנשים מתו מרעב מדי יום.

השואה מתחילה

אם המצב היה כבר מצער בגטו ורשה, הוא החמיר עוד יותר כשהפתרון הסופי באירופה החל ביולי 1942. למועצה היהודית נמסר כי יש לפנות את גטו ורשה כדי להעביר את האוכלוסייה למזרח אירופה. אלה שהתנגדו הוכו ונעצרו ולבסוף עלו על רכבת עם קרונות בקר וגורשו למחנה המוות טרבלינקה שם נהרגו בתאי הגזים.

במחצית הראשונה של 1942 הצטמצמה קיצונית אוכלוסיית גטו ורשה מכיוון שרכבות יצאו מדי יום למחנות המוות. עוצמת השואה הייתה כזו שאי אפשר היה להסתיר אותה מתושבי גטו ורשה בשנת 1943, ולכן אנשים רבים העדיפו למות בלחימה מאשר להירצח בכפירה. כך נולדה ועדת התיאום היהודית, שביצעה פעולות התנגדות נגד הנאצים כמו מה שמכונה מרד גטו ורשה, אשר מאבקו נמשך חודש שלם בשנת 1943. מרד זה הותיר 70.000 יהודים הרוגים, בקרב אלה שנפלו ב לחימה והאסירים, שחלקם יירו מייד והשאר יגורשו בגז במחנה ההשמדה טרבלינקה.

עם תבוסת מרד גטו ורשה, השכונה לא הייתה מיושבת לחלוטין וכל הבניינים הפכו להריסות. ברית המועצות כבשה את ורשה בתחילת 1945.

תמונה | איטונגאדול

גטו ורשה היום

ההיסטוריה של יהודי פולין ורשה נראית היום בכל פינה בעיר, כמו למשל בית הכנסת נוז'יק. ליד בית מקדש זה, בין רחוב מרזלקובסקה לכיכר גרזיבובסקי הבניינים ההרוסים למחצה מספר 7, 9, 12 ו -14 ממוקמים, שעדיין יש בהם חלונות שבורים ומרפסות מנופצות, המזכירות את ההרס ההוא.

יש רחוב ששרד את ההרס ושעל אף הפלישות הרוסיות והגרמניות שמר על שמו: רחוב פרוזנה. הנה מבנים שבהם עדיין ניתן לראות את ההשפעה של רסיסים. ביציאה מרחוב פרוזנה זה אנו פונים אל המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין, בלב מה שהיה פעם גטו ורשה.

המוזיאון מאופיין בכך שהוא מודרני ואינטראקטיבי ובהסבר בפירוט על ההיסטוריה של הקהילה היהודית הפולנית בתערוכה העוקבת אחר 1000 שנות ההיסטוריה של היהודים במדינה זו. מקורותיה, תרבותה, הסיבות שבגללן פולין קיבלה את היהודים בצורה מועדפת וכיצד התפתח אותו סנטימנט אנטישמי שהופיע בשנות ה -40 של המאה העשרים עד שהוביל לשואה.

מול המוזיאון ניצבת אנדרטה המוקירה את היהודים שהובילו את המרד בגטו ורשה בשנת 1943. מצד אחד נצפים היהודים בשורה וראשם מטה, מצד שני מוצגת סצנה שבה הם מסתכלים ישר קדימה וברוח לחימה.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*