מסורות נדירות בעולם

וכשאתה חושב שהעולם הוא מקום נורמלי יותר מאשר בזמנים אחרים, אתה מבין שזה לא כך, שעדיין יש מסורות, מנהגים, דברים מאוד מוזרים... האם זה אפשרי? כן, ולמרות שאני מניח שלכל עידן יש את שלו, רוב הרשימה שלנו היום מגיעה מהעבר.

איכשהו, הרבה כאלה מסורות נדירות בעולם, שרדו את מבחן הזמן וממשיכים להיות מתורגלים היום. האם הם יחזיקו מעמד הרבה יותר זמן? מי יודע!

ה-Mari Lwyd

המסורת הזו זה וולשי וזה אופייני לחג המולד. עם השם הזה ידוע האופייני עיטור של גולגולת סוס. כן, אני לא יודע מה קשור סוס לחג המולד, אבל ככה זה. וכאילו גולגולת סוס מעוטרת, כשלעצמה, לא הייתה דבר מפחיד, הוא מונח על מקל מטאטא מכוסה בתורו בסדין ופעמונים התלויים על הצוואר ונשמעים, נשמעים...

כן, נראה שזה נלקח מסיפור אימה במקום להיות מנהג חג המולד. בכל מקרה, מה שהנתון הזה עושה זה ללכת מדלת לדלת ולאתגר אנשים לשיר כקבוצה. הרעיון הוא להרכיב קבוצות ולערוך תחרות.

נראה שהמסורת הנדירה הזו בוויילס התחילה במאה ה-XNUMX, אבל אף אחד לא יודע איך, איפה, למה...

טומטינה

מסורת זו מוכרת לנו יותר והיא מהכאוטיות ביותר. בעגבניה תושבי ולנסיה משתתפים בקרב עגבניות המוני. המינוי הוא בבונול ובמקום כדורי שלג כאן זורקים עגבניות באכזריות, הרבה עגבניות. זה נחגג ב ביום רביעי האחרון של אוגוסט.

אנשים בסופו של דבר מכוסים בנתחי עגבניות ומיץ, ויש ריח! זו סצנה סוריאליסטית. העגבניות המשמשות במסיבה זו גדלות במיוחד עבור התמר והן זולות יותר מאשר גרסאות אחרות. מאיפה המסורת הזו? יש הרבה תיאוריות אבל הם לא החליטו על אף אחת מהן.

אחד מספר שכמה צעירים התחילו לזרוק עגבניות על אדם ששר בכיכר, אחר שהטומטינה הדווי הניע אותה, דמות טוריאסונית מ-Cipotegato או Tomatada, המתרחשת בסרגוסה, למרות שזו מסורת אחרת.

נראה שאל דווי החליט להעביר את טומטדה לבוניול ודבר אחד הוביל לאחר וכך אנחנו... וגרסה נוספת, אחת הפופולריות ביותר, היא שבשנת 1945, במצעד מסורתי של ענקים וגדולים, מסיבת קרנבל, מי שלא השתתפו בה החלו לזרוק עגבניות בכיכר המרכזית. בשנות ה-70, הדברים היו יותר מאורגנים ו ב-1980 מועצת העיר התערבה וארגנה הכל.

זרוק את השן שנפלה לגגות

זוהי מסורת נדירה שמקורה באחרת פופולרית מאוד ברחבי העולם ושחצתה תרבויות ואינה מבדילה בין כלכלות. לאבד את שיני החלב כילד זה מרגש והרבה מזה בגלל גובלין השן, לא?

כשילד מאבד שן הוא שם אותה מתחת לכרית וכשהוא מתעורר יש כסף במקום השן. אבל מה קורה כשיש משבר כלכלי ואין מטבע? זה קרה ביוון ב-2008. אז ההורים היוונים אמרו לילדים שבמקום להניח את השן שנפלה מתחת לכרית, עליהם לזרוק אותה דרך גגות הבתים.

ביי שן, אין כסף.

איסור שימוש בדיו אדום

זו מסורת בדרום קוריאה. זה אופייני כאן שמות אישיים אינם כתובים בדיו אדומה.

נראה שהמנהג הזה נובע מכך ששם המת הוא זה שכתוב באדום, אז כותבים אותו כשהאדם חי... ובכן, זה חוסר מזל.

קרב גמלים

זה מסורת טורקית שבו שני גמלים נאלצים להילחם זה בזה. קרבות בעלי חיים נפוצים בכל מקום, החיות משתנות ולפעמים יש תרנגולים או כלבים או שוורים או קנגורו...

אבל בטורקיה המאבק בין גמלים הפך לפופולרי כי כנראה הם לא חיות שפוגעות רבות אחת בשנייה, למרות שכן. זה מחזה ויזואלי נהדר.

תקפיץ אגוזי קוקוס על הראש של אנשים

מסורת זו מתרחשת בהודו והוא חלק מטקס ותיק מאוד בדרום הארץ. זה מסוכן? כמובן, אבל אמונה טפלה קיצונית פירושה שאי אפשר להשאיר אותה מאחור, גם בתקופה שבה הודו הייתה תחת שלטון בריטי.

החסידים של הינדואיזם לך אל שערי המקדש ו הכומר מועך אגוזי קוקוס על הגולגולת של כל אחד מהם כאות לאלים, שואל בריאות והצלחה. נראה שאף אחד עדיין לא מת ושהגברים הולכים די שלמים...

פסטיבל ביצים מקושקשות

מסורת היא בבוסניה וזה קשור לתחילת האביב. הנה, העונה הזו של השנה מתחילה עם מחווה בשם Cimburijada. ביום הראשון של האביב, א כמות גדולה של ביצים מקושקשות במזרקה ענקית, בפארק ליד הנהר.

באותו יום אנשים באים והולכים ומבלים שם כמעט את כל היום, עושים מנגלים ונהנים מהמים. איפה בבוסניה מתקיים פסטיבל הביצים הזה? בזניקה.

לזרוק קינמון ביום הולדת 25

כשאתה מגיע לגיל 25, בדנמרק, זורקים עליך קינמון. המסורת הזו היא בת שנים רבות וזה לא משנה אם אתה גבר או אישה, כשאתה מגיע לגיל 25 ועדיין רווק זורקים עליך מים ואז מכסים אותך בקינמון מכף רגל ועד ראש.

זה אולי נשמע כמו עונש אבל זה שטויות עם מאות שנות קיום.

פולטראבנד

זה מה שא מסורת גרמנית די ייחודי מאשר באופן כללי זה מתרחש יום אחד לפני החתונה. במסיבה ענקית מתאספים חברים ובני משפחה מול בית החתן והכלה ו הם זורקים הכל על הרצפה: צלחות, אגרטלים, אריחים, כל דבר שמרעיש. הרעיון הוא למשוך מזל טוב.

ברגע שמה שנזרק נשבר, החתן והכלה מנקים יחד את הבלגן כמעין הכנה לחיים עתידיים יחד.

הנשיכה

האם מסורת מקסיקנית ידוע, אבל האם ידעת שמקורו במדינה האמריקאית הזו? זוהי מסורת חג המולד שבה ילד יום ההולדת כרוך בידיו מאחורי הגב כאשר הוא נוגס בביס הראשון של פינוק יום ההולדת. ואז, וואו! הם מרסקים את ראשם בקינוח כשהאורחים צועקים "ביס! נְשִׁיכָה!"

קרב התפוזים

מסורת זו היא איטלקית ומתרחשת באיבריה. כמו שזורקים עגבניות בבונול, זורקים כאן תפוזים. מתי? במרדיגראס. התושבים מחולקים לתשע חוליות ומתלבשים לצאת לקרב כי בימים הבאים הם יזרקו תפוזים זה על זה כדי לחסל את שאר הקבוצות.

מקורותיה של מסורת זו אינם ידועים היטב, אך ללא ספק מדובר באחד מקרבות האוכל החשובים והמפורסמים באיטליה.

כריתת האצבע כדו-קרב

זה זה מנהג של שבט הדני באינדונזיה. כאן, כשאישה מאבדת אדם אהוב, קושרים חוט מסביב לפלנקס האחרון של האצבע עד שהוא מנתק את מחזור הדם, ואז בן משפחה, אח או קרוב משפחה קוטעים אותו, חורב אותו כדי למנוע זיהום. ולעצור את הדימום.

התהליך הזה מסמל את הכאב שסובל כשמישהו אהוב מת.

כבר הארכנו הרבה, אבל ללא ספק נותרו עוד הרבה מסורות נדירות בעולם: קפיצת התינוקות בספרד, חג הקופים בתאילנד, השארת צלחת האוכל הריקה כסמל שהוא טעים, רגלי הלוטוס של סין העתיקה, מכות הישבן בצ'כיה בכל יום שני של חג הפסחא כדי לשפר את פוריות נשים, חגיגת הנחשים בהודו, קבורת הסרדין בספרד, פסטיבל החינה במדינות מוסלמיות, האקה בניו זילנד...


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*